אני רוצה לשתף אתכם ברגע קטן שחוויתי בשנת 2015 בערך, רגע קטן שהוביל אותי למסע גדול ומשמעותי שנמשך עד לרגע זה ואני מאחלת לעצמי שיימשך עוד שנים רבות –

משפחתי  עברה לצפון, בהתחלה גרנו בקיבוץ בעמק יזרעאל לפני שקבענו סופית את ביתנו בהררית, בשנה הראשונה למעבר טיילנו כמו משוגעים, כל רגע פנוי חוקרים עוד פינה, מגלים עוד מעיין קטן, באחד מהטיולים הללו בהר תבור יצא מבין השיחים נער בדואי צנום עם פטרייה ענקית ביד, הוא ניגש אליי מבלי שהכרנו והראה לי את הפטרייה שהוא החזיק בידו בגאווה רבה, כולו היה רטוב ושרוט אבל החיוך לא מש מפניו, לא דיברנו,לא היה צורך במילים, אותו  נער אלמוני שאני עד היום מכירה לו טובה על כך באותו רגע  שתל בי את הזרע הזה  שהלך וצמח והבשיל, התחלתי לחקור את עולם הפטריות, קניתי ספרים, התחברתי לקבוצות ווטסאפ שדיברו בהן רק על פטריות ובעיקר כל שבת פנויה יצאתי יחד עם בנזוגי שלומי והילד שלנו ליערות, לחפש אחר פטריות , נהיינו אחוזי טירוף ממש, במקביל התחלתי גם להתעניין בצמחים ושלומי שהבחין בתשוקה שלי החליט לרשום אותי לקורס מדריכי ליקוט אצל שימי רף, חוויה מטורפת של שנה שלימדה אותי המון ולא רק על ליקוט, בהמשך גם הייתי מדריכה בקורס של שימי.

מאז מה שממלא את חיי בהודיה, רוגע, חיים ושפע זה הליקוט –  אני חוקרת את עולם הליקוט, חיה אותו, המטבח שלי מבוסס על חומרים מלוקטים, תבלינים, משקאות, משחות ותרופות.

הליקוט מחזק אותי, מרפא אותי וגורם לי להיות יותר קרובה וקשובה לעצמי ולסובבים אותי וכמובן לאמא אדמה – אני מזמינה אתכם להצטרף אליי לסיור ליקוט שבסיומו נכין ביחד ארוחת שטח עשירה בטעמים ממה שליקטנו.

זוכרים שהתחלנו עם פטריות? אז שלומי פתח חווה לגידול פטריות מרפא "התפטיר" , כשתגיעו לסיור ליקוט יכול להיות שתזכו לטעום מהפטריות הטעימות שלו ולבשל ביחד איתו מסביב למדורה.