כשהחורף מתחיל, בין כל הירוק, נדלקים פתאום שמשות קטנות וכתומות — הקלנדולה, או בשמה העברי ציפורני חתול. הפרח הזה הוא אחד האהובים עליי: יפה, נדיב, ובעל מסורת שימוש ארוכה.
איך מזהים קלנדולה
פרחים כתומים-צהובים דמויי חמנייה קטנה, עלים מוארכים ורכים מעט דביקים למגע, וזרעים מפותלים שנראים כמו ציפורניים קטנות — מכאן השם. את הזיהוי המלא, מהשדה, אני מראה בסרטון:
מה עושים איתה
עלי הכותרת מקשטים סלטים ומאפים, ובמסורת העממית הפרח מוכר בעיקר במשחות עור מרגיעות — מהפרחים המיובשים מכינים שמן ומשחת שטח. וכרגיל אצלי: מסורת היא לא ייעוץ רפואי, והיכרות אמיתית עושים בשטח.
רוצים לפגוש אותה ואת חברותיה בשטח? בואו לסיור ליקוט.
שאלות ששואלים אותי
איך מזהים קלנדולה בשטח?
מחפשים פרחים כתומים-צהובים דמויי חמנייה קטנה, עלים מוארכים ורכים שמעט דביקים למגע, וזרעים מפותלים שנראים כמו ציפורניים קטנות. את הזיהוי המלא מהשדה אני מראה בסרטון שבפוסט.
למה קוראים לה ציפורני חתול?
בגלל הזרעים: הם מפותלים ונראים כמו ציפורניים קטנות — ומכאן השם העברי של הקלנדולה.
מה עושים עם פרחי הקלנדולה?
עלי הכותרת מקשטים סלטים ומאפים, ובמסורת העממית הפרח מוכר בעיקר במשחות עור מרגיעות — מהפרחים המיובשים מכינים שמן ומשחת שטח. וכרגיל אצלי: מסורת היא לא ייעוץ רפואי, והיכרות אמיתית עושים בשטח.