דלג לתוכן הראשי

seemeknowme.com

יש שיח אחד שמלווה כמעט כל סיור שלי בחורש, ורוב המשתתפים עוברים לידו בלי לדעת את שמו. אלת המסטיק היא השיח הירוק-כהה שממלא את החורש הים-תיכוני, לצד החרוב והאלון, ובסתיו הפירות הקטנים שלה עוברים מצהוב לאדום ולסגול-שחור. הפוסט הזה הוא פוסט היכרות: איך מזהים אותה, במה היא שונה מהאלות הנשירות, ומה הסיפור של המסטיק שנושא את שמה. לא פוסט ליקוט.

איך נראית אלת המסטיק?

אלת המסטיק (Pistacia lentiscus) היא שיח ירוק-עד, ירוק כהה, רב-גזעי, שגובהו נע בין חצי מטר לחמישה מטרים. לעיתים רחוקות היא גדלה כעץ קטן. העלים מנוצים, כלומר בנויים מעלעלים קטנים לאורך ציר משותף, והעלעלים עוריים ומבריקים. כשמשפשפים עלה בין האצבעות עולה ריח שרפי, אופייני, שמי שהריח פעם אחת לא שוכח.

יש שיחי זכר ושיחי נקבה, ורק שיחי הנקבה נושאים פרי. הפירות קטנים, ארבעה עד חמישה מילימטרים, ומרוכזים באשכולות צפופים.

עם מה אסור להתבלבל?

עם קרובות המשפחה שלה: האלה הארצישראלית והאלה האטלנטית. שתיהן אלות, אבל נשירות, וכאן נכנסים שני סימנים שאני מלמדת בכל סיור. הראשון: מספר העלעלים. באלת המסטיק מספר העלעלים בעלה זוגי, בלי עלעל בודד בקצה. השני: ציר העלה. באלת המסטיק ציר העלה פחוס ומכונף, כאילו נמתחה לאורכו רצועה ירוקה דקה. שני הסימנים האלה, זוגיות ומכונפות, מפרידים אותה מהאלות הנשירות.

ועוד סימן שלישי, פשוט: העונה. אלת המסטיק ירוקה כל השנה, ואילו האלות הנשירות משירות את העלים בחורף. את השיטה המלאה, שלושה סימנים בלתי תלויים לפני כל זיהוי, פירטתי בשיטת שלוש הבדיקות לזיהוי צמח.

מה קורה לפירות לאורך העונה?

זה החלק שהכי כיף לעקוב אחריו בסתיו. הפירות מתחילים ירקרקים-צהובים, עוברים לאדום, ובבשלות מלאה הופכים סגולים-שחורים עמוקים. על שיח אחד אפשר לראות את כל שלושת הצבעים יחד, אשכול ליד אשכול. הפירות מלאים שרף ארומטי, וגם העלים ריחניים. אצלי הפירות נשארים על השיח, בשביל החורש ובשביל התמונות. אני לא קוטפת אותם ולא מציעה לאחרים לעשות זאת.

מה הסיפור של המסטיק?

השם לא מקרי. השרף של אלת המסטיק, המסטיקה, נלעס עוד בעת העתיקה, ומשמש עד היום כחומר טעם וכמסמיך במטבחים של אגן הים התיכון. זו מסורת ארוכה ויפה, ואני מספרת עליה בסיורים כמסורת, לא כהמלצה. ומי שרוצה מסטיק, קונים. מסטיקה נמכרת בחנויות תבלינים, ואין שום סיבה לפצוע שיח בחורש בשביל טיפת שרף. את השיח משאירים שלם: לא חותכים ענפים, לא חורצים גזעים.

איפה פוגשים אותה?

בחורש הים-תיכוני, כמעט בכל מקום, ולעיתים קרובות ליד החרוב: שני השיחים האלה הם שכנים קבועים, ואיפה שיש חרוב אני מחפשת גם אלת מסטיק. היא נדירה מעל כשלוש מאות מטר, אבל יורדת עד חולות החוף והכורכר, שם היא לפעמים השיח הגדול היחיד. וכשמסתובבים בחורש אלונים, כדאי להוריד את המבט: מתחת לאלון המצוי ואלון התבור היא ממלאת את קומת השיחים. עוד על קריאת השטח לפי הצמחים שבו, בליקוט לפי בית גידול.

בסיורי נובמבר נעבור לידה בוודאות, כי היא הרקע הירוק של כל חורש בעונה הזאת. מי שרוצה ללמוד לזהות אותה בשטח, הפרטים בסיורי ליקוט נובמבר 2026.

לפני שמתחילים: אלת המסטיק היא צמח להיכרות ולצילום, לא לסלסלה. לא קוטפים פירות, לא חותכים ענפים ולא חורצים שרף. מזהים לפי שלושה סימנים, זוגיות העלעלים, ציר העלה המכונף והעלווה הירוקה כל השנה, ומשאירים את השיח כמו שמצאנו אותו. וככלל, קוטפים רק מה שמותר ובכמות סבירה לשימוש ביתי — חוק הליקוט בישראל.

שאלות ששואלים אותי

איך מבדילים בין אלת המסטיק לאלה ארצישראלית?

שני סימנים בעלה: באלת המסטיק מספר העלעלים זוגי, בלי עלעל בודד בקצה, וציר העלה פחוס ומכונף. בנוסף היא ירוקה כל השנה, ואילו האלה הארצישראלית נשירה.

אפשר להכין מסטיק מהשיח בעצמנו?

לא אצלי. השרף נלעס במסורת מאז העת העתיקה, אבל הפקתו פוצעת את השיח. מי שרוצה מסטיק, קונים מסטיקה בחנות תבלינים ומשאירים את החורש שלם.

מתי הפירות של אלת המסטיק שחורים?

בסתיו. הם מתחילים ירקרקים-צהובים, מאדימים, ובבשלות מלאה נעשים סגולים-שחורים. לעיתים קרובות רואים את כל הצבעים על אותו שיח.

איפה הכי קל למצוא אלת המסטיק?

בחורש הים-תיכוני, לרוב לצד חרובים ומתחת לאלונים, ואפילו בחולות החוף ובכורכר. מעל שלוש מאות מטר היא כבר נדירה.

רוצים להכיר את הצמחים האלה בשטח, לא רק במסך?
בסיור אחד לומדים לזהות, לקטוף נכון ולבשל ממה שליקטנו.

לסיור ליקוט וארוחה בטבע »המדריך המלא לסיורי ליקוט

תפריט נגישות