אני זוכרת את אבי עומד מעל סיר מרק מהביל במטבח ביתו הקטן בקיבוץ, טועם, מנגב את השפם הגדול בידו ומוסיף עוד קצת תבלינים ובעיקר המון נשמה, אבי החל לבשל רק אחרי שהוריי התגרשו, לפני זה הוא לא היה נכנס למטבח, אחרי שהוריי התגרשו הוא היה צריך להאכיל ארבעה ילדים (רק ארוחת ערב, לשאר הארוחות הקיבוץ דאג) והוא גילה את החדווה שבמטבח, הוא מעולם לא הכין את ארוחת הערב הישראלית הסטנדרטית שזה ביצה, סלט, גבינות ולחם, תמיד מההתחלה הוא היה מכין פסטות בשמנת ופטריות, סטייקים ואז התחילו גם הקדירות, קדירות שהיו נכנסות לתנור למשך כל הלילה והבשר היה נמס מרוב שהוא היה רך והמרקים – נראה לי שמי שטעם מרק של אבי לעולם לא ישכח אותו, אני הכי אהבתי את המרקים שלו, הם היו כל כך מנחמים ועשירים בירקות, בשר וקניידעלך ענקיים שהיו צפים בין כל הירקות, כיום אני כבר לא אוכלת בשר מעל 12 שנה אבל כל פעם שאני מכינה מרק אני מנסה לשחזר את הטעם המיוחד הזה שהיה לו במרקים.
אבי לא הכיר אותי כמלקטת, התחלתי להיכנס לעולם הזה אחרי מותו, הוא מעולם לא טעם את המאכלים המלוקטים שאני מכינה, כל כך הייתי רוצה להגיש לפיו מרק מעשה ידיי ולהסתכל על העיניים שלו מחייכות אליי, הוא לא היה אומר דבר, הוא לא היה איש של דיבורים ופטפוטים, מחוות האהבה שלו התבטאו בעיניו, בתנועה קטנה של הראש ובאוכל שהוא היה מכין לנו כל פעם שהוא ידע שאנחנו באים לבקר אותו. אבא אני מתגעגעת, כשהכנתי את המרק הזה חשבתי עליך, היית איתי שם במטבח כשגילגלתי את הקובות וטעמתי הוספתי קצת מלח ובעיקר המון נשמה.
כמו כל מרק שיש בו צמחים מלוקטים מתחילים מהדבר המספק ביותר – יוצאים לשטח ללקט, מתכופפים לאדמה אומרים תודה לצמחים ולציפורים שמנעימות את זמננו.
הפעם נקטוף סרפדים ושורשי וגבעולי גדילן ( לא חייבים אבל מאוד מוסיף בעיניי, הסרפד לעומת זאת חובה! הוא מוסיף כל כך הרבה טעם למרק ומי שלא ניסה עדיין מרק עם סרפדים ממליצה עכשיו לרוץ לשטח ולקטוף) אני מתעכבת קצת על השורשי גדילן כי צריך לדעת מתי לקטוף אותם על מנת שלא יהיו מעוצים או קטנים מדי, הזמן האידיאלי הוא כששושנת העלים כבר מפותחת אבל עמוד התפרחת עוד לא התחיל לעלות למעלה (מצרפת תמונה של שושנת העלים, שורש גדילן וחבורה של שורשי גדילן מחכים בקערה להיכנס למרק אחרי שהם שטופים וחתוכים וגם את "התאום" של הגדילן הברקן, הברקן נוטה להיות צמוד לפני הקרקע והרבה פעמים השדרה שלו בצבע סגלגל)
את חיתוך הגדילן אני ממליצה לבצע בשטח, אתם גם יכולים להוריד את העלה לאורך השדרה ולהשתמש בגבעול ממש כמו שמשתמשים בגבעולי כרפס לדוגמא, גם עלי הגדילן אכילים למי שיש את הסבלנות לחתוך או לגזור את הקוצים מסביב לעלה, לי אין את הסבלנות לזה אבל אם יש לכם הרווחתם עלים מאוד טעימים שגם יכולים להיכנס למרק או לשמש ממש כמו חסה בסלט טעים.
אחרי שיש לנו את החומרים המלוקטים נמשיך הלאה – אני עומדת לתת לכם טיפ לקובות שישנו את הכנת חווית הקובה שלכם מהקצה אל הקצה (לפחות ככה זה היה עבורי)
למילוי הקובה:
קודם כל את המילוי תכינו לפחות יום לפני ( בהמשך תבינו למה)
מצרכים למילוי הקובה:
בצל לבן
ירוקים איזה שבא לכם צרור נאה
2 המבורגרים של חברה טבעונית
שמן זית, מלח, פלפל
אגוזי מלך (לא חובה)
הוראות הכנה:
אפשר להכניס איזה ירוקים שבא לכם ( כן, גם פה אתם יכולים להשתמש בסרפד)
קוצצים בצל
קוצצים ירוקים
לוקחים המבורגר טבעוני (אני אוהבת את ההמבורגים של wild, הם לא יקרים, עשויים מחומרים מחומרים איכותיים ולגמרי מספקים את העבודה, המבוגר של ביונד יתבזבז פה בעיניי) מכניסים 2 המבורגרים לבלנדר וטוחנים עד שיש לכם בשר טחון טבעוני מי שרוצה יכול להוסיף לטחינה גם אגוזי מלך.
משמנים את התבנית בנדיבות מוסיפים בצל ומטגנים, מוסיפים את ה'בשר' טחון ואת הירוקים מערבבים הכול ביחד שמים עוד שמן זית (חלק מהטעם של הבשר הוא גם בשומן ככה שאל תתמקצנו פה עם השמן זית) מוסיפים מלח ופלפל.
מחכים שקצת יתקרר, עכשיו תכינו קופסאות פלסטיק או זכוכית שיכולות להיכנס למקפיא כי נכין כדורים מהמילוי ונקפיא אותם, ככה נוכל ליצור קובות דקות ויפות ממש כמו של מקצוענים.
המילוי קפוא? יופי בואו נמשיך…. מכינים את הבצק לקובות.
מצרכים לבצק קובה:
כפית מלח
2 כוסות סולת
כוס ג'ריש (לא חובה אבל מוסיף בעיניי, אם אין לכם אז 3 כוסות סולת, ג'ריש זה בורגול דק ניתן למצוא אותו כמעט בכל סופר)
כוס וחצי מיים – מערבבים הכול ביחד, מכסים את הקערה ונותנים לבצק לנוח לפחות חצי שעה, בזמן הזה מכינים את המרק.
הכנת המרק:
אני בעד להכין מרק ממה שיש לכם בבית, יש גזר? שימו אותו במרק, יש דלעת? גם אותה. הפעם אתן מתכון ממה שהיה לי במקרר אבל אתם מוזמנים להתפרע כאוות נפשכם
מצרכים למרק:
סרפד חבילה נאה
כ-10 שורשי גדילן וגבעולים
2 בצלים לבנים
2 גזרים
2 עגבניות טחונות
פטרוזיליה קצוצה
כף אבקת מרק ירקות אורגני
מלח ופלפל לפי הטעם
2 ליטר מיים (לפחות)
הכנת המרק:
מטגנים את הבצל, מוסיפים את הגזרים, העגבניות, שורשי הגדילם והסרפד ומערבבים הכול ביחד, מוסיפים תבלינים ולפחות 2 ליטר מיים (הקובות שותות הרבה מיים), נותנים לו לנוח על האש ועוברים להכנת הקובות.
הכנת הקובות:
מוציאים את הכדורים הקפואים מהמקרר, לוקחים את הבצק, הבצק צריך להיות נוח לעבודה, לא קשה מדי ולא רך מדי.
תשימו לידכם קערת מיים כך שלפני גלגול הקובות תוכלו לטבול את הידיים במיים, זה יקל על הפעולה.
לוקחים בצק, פותחים אותו, שמים את הכדור באמצע ועוטפים אותו, כאשר נגמר הבצק ויש לכם קובות יפות בודקים מה שלום המרק, האם צריך לחזק טעמים, האם יש מספיק מיים, בודקים ששורשי הגדילן כבר רכים, שמים את הקובות במרק מורידים את האש ומחכים 20 דקות.
זהו! יש לכם מרק מושלם
No comment yet, add your voice below!