למה קלנדולה מהגינה ולא מהשטח?
קלנדולה, ציפורני חתול, היא אחד הפרחים שאני הכי אוהבת לגדל בעצמי. בגינה אני יודעת בדיוק מה נשפך על הערוגה (מים, וזהו), אני יכולה לקטוף בבוקר ולייבש באותו יום, ויש לי מספיק פרחים בשביל צנצנת גדולה בלי לרוקן שום שטח. מי שרוצה להכיר את הצמח, את הזיהוי שלו ואת הקטיף בשטח ימצא הכול במדריך הקלנדולה. ומי שאין לו גינה, קלנדולה היא בדיוק הסוג של צמח שמסתדר מצוין בעציץ, כמו שכתבתי בצמחי בר במרפסת. עציץ אחד גדול על מרפסת שטופת שמש נותן פרחים לכל העונה.
איך מייבשים את הפרחים למשרה?
הכלל הראשון של משרה בשמן: הכול חייב להיות יבש לגמרי. מים בתוך השמן הם הדרך הבטוחה לעובש. אני קוטפת פרחים פתוחים בבוקר יבש, אחרי שהטל התאדה, ומפרידה בעדינות את עלי הכותרת מהבסיס הירוק. את עלי הכותרת אני פורסת בשכבה אחת דקה על מגש מכוסה בנייר, במקום מוצל ומאוורר, ומנערת אותם פעם ביום. כשהם פריכים לגמרי ונשברים בין האצבעות, הם מוכנים. אני מייבשת אותם באותה שיטה שאני מייבשת עשבי תיבול, והפרטים המלאים נמצאים בייבוש עשבי תיבול מלוקטים.
איזה שמן ואיזו שיטה, שמש או חום עדין?
אני משתמשת בשמן זית, כי זה מה שיש לי, כי הוא יציב, וכי הריח שלו מתאים לי. אפשר להשתמש גם בשמן צמחי עדין אחר שאוהבים, העיקר שהוא טרי. לשיטה יש שתי גרסאות. שיטת השמש, הקלאסית: צנצנת סגורה על אדן חלון חם, שבועיים עד ארבעה, ניעור יומי. השמן מקבל לאט צבע כתום עמוק. שיטת החום העדין, למי שממהר: הצנצנת נכנסת בתוך סיר עם מים חמימים, לא רותחים, על אש הכי נמוכה שיש, כמה שעות, כשמקפידים שהמים לא יגעו במכסה. אני מעדיפה את השמש. זה איטי, אבל אין סיכוי לשרוף את הפרחים, והצנצנת הכתומה על החלון משמחת אותי כל בוקר.
מה המתכון?
מה צריך: צנצנת זכוכית נקייה ויבשה לגמרי עם מכסה; עלי כותרת של קלנדולה, יבשים לגמרי, מספיק כדי למלא את הצנצנת בערך עד שני שליש בלי לדחוס; שמן זית או שמן צמחי עדין אחר, מספיק כדי לכסות את הפרחים באצבע ויותר; בד חיתול או מסננת דקה; בקבוק זכוכית כהה לאחסון.
איך מכינים:
- ממלאים את הצנצנת בעלי הכותרת היבשים עד בערך שני שליש, בלי לדחוס.
- יוצקים שמן עד שהפרחים מכוסים לגמרי, עם עודף של אצבע לפחות מעליהם. מערבבים בכפית כדי לשחרר בועות אוויר, ומוודאים שאף פרח לא צף מעל פני השמן.
- סוגרים, מדביקים פתק עם התאריך, ומניחים על אדן חלון חם. מנערים פעם ביום. אחרי שבועיים עד ארבעה השמן כתום ועמוק.
- מסננים דרך בד חיתול לתוך קערה, וסוחטים את הפרחים בעדינות כדי להוציא את השמן שספגו.
- מעבירים לבקבוק זכוכית כהה, מדביקים פתק, ושומרים במקום קריר וחשוך.
איך אני משתמשת בשמן, ומה הוא לא?
אצלי השמן הזה הוא מוצר קוסמטי ביתי, ותו לא. אני משתמשת בו על ידיים יבשות אחרי יום בשטח, על עקבים בחורף, וכבסיס למשחת שפתיים פשוטה עם קצת שעוות דבורים. מסורת מקומית מייחסת לקלנדולה כל מיני דברים. אני לא רופאה ולא נכנסת לזה, ולא מבטיחה שום דבר מעבר לשמן נעים בריח עדין ובצבע יפה. הוא לא תחליף לטיפול רפואי, לא נכנס על פצע פתוח, ולא מיועד לשימוש פנימי. לפני השימוש הראשון אני תמיד מורחת טיפה על פנים המרפק ומחכה יום לראות שאין תגובה, וממליצה לכל מי שמכין אותו לעשות אותו דבר.
שאלות ששואלים אותי
אפשר להכין את המשרה מפרחים טריים?
אני לא ממליצה. פרחים טריים מכילים מים, והמים בתוך השמן מזמינים עובש ומקצרים מאוד את חיי המדף. אני מייבשת תמיד עד שעלי הכותרת פריכים, וזה הופך את המשרה ליציבה ובטוחה יותר.
כמה זמן השמן נשמר?
בבקבוק כהה, במקום קריר וחשוך, הוא מחזיק אצלי כמה חודשים טובים, בערך כמו השמן שממנו הוא עשוי. הסימן שהגיע זמנו הוא ריח מחומצן או עכירות, ואז זורקים בלי להתלבט.
האם שמן קלנדולה מרפא משהו?
אני לא רופאה ולא טוענת שום דבר כזה. מה שאני יודעת הוא שזו מסורת קוסמטית ותיקה, ושאני אוהבת להשתמש בו על עור יבש. הוא לא תחליף לטיפול רפואי ולא מיועד לפצע פתוח.
איזה שמן הכי מתאים למשרה?
אצלי שמן זית, כי הוא יציב, זמין ומתאים לי בריח. כל שמן צמחי עדין וטרי שאתם אוהבים על העור יעבוד, העיקר שהוא לא ישן ולא מחומצן, כי המשרה לא תהיה טובה יותר מהשמן שהתחלתם ממנו.
רוצים להכיר את הצמחים האלה בשטח, לא רק במסך?
בסיור אחד לומדים לזהות, לקטוף נכון ולבשל ממה שליקטנו.