מה זו בכלל "תאנת בר"?
תאנה מצויה (Ficus carica) גדלה בארץ כעץ בר ליד מעיינות, בסדקי סלע, לאורך בקעת הירדן ובאזור ים המלח. אבל תחת השם "תאנת בר" מסתתרים שני סוגי עצים שונים מאוד. יש עצי זכר, שהם תאנת הבר במובן הצר: התאנים שלהם יבשות, מלאות זרעים ולא אכילות לנו. העזים אוהבות אותן, אנחנו לא. ויש עצי נקבה, שרובם צאצאים של תאנים תרבותיות שברחו מהמטע והתבססו בטבע, והפירות שלהם אכילים.
כשאני מגיעה לעץ תאנה שגדל לבד ליד מעיין, השאלה הראשונה שלי היא לא "איפה הפרי הכי גדול" אלא "איזה עץ זה". זו נקודת הפתיחה של כל ליקוט תאנים.
איך מבדילים בין עץ זכר לעץ נקבה?
מבחוץ העצים נראים כמעט זהים: אותם עלים גדולים ומחוספסים, אותו גזע אפור. ההבדל מתגלה בפרי. פותחים תאנה בשלה לשניים ובודקים: פרי של עץ נקבה רך, עסיסי ומתוק, עם ציפה צבעונית שנמסה בפה. פרי של עץ זכר נשאר יבש, קשה יחסית, ומלא זרעים גסים בלי מתיקות. אם התאנה הבשלה יבשה ומאכזבת, לא פספסתם את המועד, פשוט הגעתם לעץ זכר.
אני נוהגת לפתוח פרי אחד לפני שאני מתחילה לאסוף מעץ חדש. זה חוסך סלסלה שלמה של פירות שאף אחד לא יאכל.
מתי התאנים בשלות, ומה נשאר בספטמבר?
לתאנה שלושה יבולים בשנה. הראשון, הבכורות, מאפריל עד יולי. השני והחשוב הוא יבול הקיץ, מיולי עד ספטמבר: הפירות המתוקים ביותר, ואלה שמתאימים לייבוש. השלישי הוא יבול סתיו דל, מספטמבר עד דצמבר, פירות בודדים על העץ שלא תמיד מבשילים כמו שצריך.
עכשיו, באמצע ספטמבר, אנחנו ממש בסוף היבול העיקרי. על העצים ליד המעיינות עוד יש פירות בשלים, אבל הם הולכים ונגמרים, ומה שיגיע אחריהם הוא יבול הסתיו הדל. מי שרוצה תאנים לייבוש צריך לצאת השבוע ולא בעוד חודש. את שאר הרשימה של החודש תמצאו במה מלקטים בספטמבר.
מה ההבדל מתאנת מטע?
רוב זני התאנה שגדלים במטעים הם פרתנוקרפיים: הם מפתחים פרי בלי האבקה על ידי צרעת התאנה, בלי זרעים חיים, ובלי שום צורך בעצי זכר בסביבה. במשך דורות בחרו החקלאים את העצים המתוקים והגדולים ביותר, וכך נוצרו זני המטע. הפרי שלהם אחיד, גדול ומתוק, ואפשר לסמוך עליו.
תאנת הבר היא ההפך: כל עץ הוא מקרה לעצמו. יש עצי נקבה שהפרי שלהם קטן, מתוק ומרוכז, ויש כאלה שהפרי שלהם דליל ותפל. ויש עצי זכר, שלא נותנים לנו כלום. זה בדיוק מה שהופך את הליקוט למעניין: לומדים להכיר עצים מסוימים, ובשנה הבאה כבר יודעים לאיזה עץ כדאי לחזור.
איפה מוצאים תאנת בר, ואיך קוטפים?
איפה שיש מים. תאנות בר עומדות ליד מעיינות ונביעות, נאחזות בסדקי סלע בצדי ואדיות, ומלוות את בקעת הירדן ואת אזור ים המלח. כשאני מלמדת ליקוט לפי בית גידול, התאנה היא הדוגמה הראשונה שלי לעץ שמספר איפה המים מסתתרים. עוד על הרעיון הזה בליקוט לפי בית גידול.
ועכשיו החלק שחייבים לדעת. בגבעולים ובעלים של התאנה זורם מיץ חלבי, "חלב תאנים", והוא, יחד עם העלים המחוספסים, עלול לגרום לדלקת עור. אני קוטפת עם כפפות ושרוולים ארוכים, נזהרת שהמיץ לא ייגע בעור, ושוטפת ידיים מיד כשמסיימים. את הפירות קוטפים בעדינות, בסיבוב קל של העוקץ, ומניחים בסלסלה בשכבה אחת: תאנה בשלה נמעכת בקלות. הרבה מהמעיינות נמצאים בתוך שמורות טבע, ושם לא קוטפים.
עם מה אסור להתבלבל?
אין לתאנה כפיל מסוכן שאני מכירה, אבל הכלל שלי לא משתנה: שלושה סימנים לפני שקוטפים. העלים הגדולים והמחוספסים, המיץ החלבי שיוצא כשקוטפים עלה, והפרי בצורת אגס קטן. אם אחד מהסימנים חסר, זו לא תאנה. ומעץ חדש טועמים בפעם הראשונה פרי אחד בלבד, ומחכים. הכללים המלאים בעשרת כללי הטעימה הראשונה.
שאלות ששואלים אותי
למה התאנים על העץ ליד המעיין יבשות ומלאות זרעים?
כנראה שזה עץ זכר, תאנת בר במובן הצר. הפירות שלו לא אכילים לנו, והעזים שמחות עליהם. מחפשים עץ אחר, פותחים פרי אחד ובודקים.
אפשר עוד למצוא תאנות בר בספטמבר?
כן, אבל זה סוף העונה העיקרית. יבול הקיץ מיולי עד ספטמבר הולך ונגמר, ואחריו נשאר יבול סתיו דל עד דצמבר. מי שרוצה תאנים לייבוש צריך לצאת עכשיו.
למה צריך כפפות בשביל לקטוף תאנים?
בגלל חלב התאנים, המיץ החלבי שזורם בגבעולים ובעלים. הוא והעלים המחוספסים עלולים לגרום לדלקת עור. כפפות, שרוולים ארוכים ושטיפת ידיים בסיום פותרים את זה.
תאנת בר מתוקה כמו תאנה מהמטע?
לפעמים כן, לפעמים לא. זני המטע נבחרו לאורך דורות למתיקות ולגודל, ואילו כל תאנת בר היא מקרה לעצמו. יש עצי נקבה עם פרי קטן ומרוכז, ויש עצים דלילים ותפלים.
רוצים להכיר את הצמחים האלה בשטח, לא רק במסך?
בסיור אחד לומדים לזהות, לקטוף נכון ולבשל ממה שליקטנו.