דלג לתוכן הראשי

seemeknowme.com

ספטמבר הוא חודש הגשר — הקיץ עוד כאן, אבל האף כבר מחפש את הגשם. מי שחושב שאין מה ללקט עכשיו פשוט מחפש במקום הלא נכון: ספטמבר הוא חודש המזווה. לא עלים ירוקים אלא זרעים, תבלינים ותרמילים — הדברים שממלאים צנצנות לקראת החורף. הנה מה שנכנס אצלי לסל החודש.

למה ספטמבר הוא חודש המזווה?

אני מלמדת בסיורים שלכל חודש יש אופי משלו. ספטמבר הוא החודש שבו הצמחייה כבר סיימה את העונה שלה והשאירה לנו את התוצרת היבשה: זרעים מלאי טעם, תרמילים מתוקים ואשכולות תבלין. זה ליקוט של מזווה — דברים שנשמרים חודשים ומחכים איתנו לגשם.

מה נכנס לסל בספטמבר?

מה אוספים מהחרדל הלבן?

את הזרעים. התרמילים כבר יבשים לגמרי על הצמח, ואוספים אותם היישר לתוך שקית. בבית מחכה פרויקט חורפי מענג — חרדל ביתי אמיתי, מהזרעים של השדה שלכם. על זה מגיע פוסט נפרד, ובינתיים: לאסוף.

איך מזהים שומר פשוט — ולא רוש עקוד?

השומר נותן עכשיו פרחים וזרעים, והם אוצר של תבלין. אבל כאן נכנס אחד מכללי הידע החשובים שמלקט מקצועי נושא איתו: בקרקעות מופרות דומות גדל גם רוש עקוד, צמח קטלני. ההבחנה המהימנה היא הריח — כל חלק בשומר, מהעלה ועד הזרע, מדיף ריח אניס חזק, ריח של ערק. משפשפים ומריחים: אין ריח אניס? לא נוגעים. זו לא סיבה לפחד מהשומר — זו בדיוק האומנות של הליקוט: לדעת את הסימן, לבדוק אותו, ולקטוף בביטחון.

רגלת הגינה — עדיין עסיסית בספטמבר?

בהחלט. בכל מקום שיש בו מים — גינות מושקות, קווי טפטוף, שולי שדות — הרג'לה ממשיכה להיות ירוקה ועסיסית גם עכשיו. כתבתי עליה מדריך שלם — רגלת הגינה, הבשרנית של הקיץ — כולל איך לא להתבלבל עם השכן הרעיל שלה.

מה ממתיק את סוף הקיץ?

שני קלאסיקנים של ספטמבר. הראשון — ינבוט השדה, שהתרמילים המתוקים שלו הם ממתק שדה ותיק של החודש הזה. השני — הסברס, שנמצא כבר בזנב העונה: השאריות המתוקות האחרונות על הצברים. אותן קוטפים אך ורק עם מלקחיים וכפפות — לעולם לא בידיים חשופות, הקוצים הזעירים לא סולחים.

מתי קוטפים אוג הבורסקאים (סומאק)?

עכשיו. האשכולות האדומים-עמוקים של הסומאק בשיאם באוגוסט-ספטמבר, וכדאי להספיק לפני שהלחות של הסתיו פוגעת בהם. שימו לב לשמות: לאוג הבורסקאים יש שני בני דודים מדבריים — אוג מחומש ואוג קוצני — ושניהם מוגנים. אנחנו קוטפים אך ורק אוג הבורסקאים, וגם אותו לפי חוק הליקוט בישראל.

מה עם חרובים?

עונת החרובים נפתחת — התרמילים בעונה מספטמבר ועד נובמבר. אני אוספת מעצים נטועים או תרמילים שכבר נשרו לאדמה, ולעולם לא שוברת ענפים מעץ בר — החרובים הפראיים מוגנים, ומגיע להם שנשאיר אותם שלמים ויפים.

חום של סוף קיץ. ספטמבר עדיין חם מאוד בשטח: יוצאים בשעות הבוקר, עם הרבה מים וכובע. ותזכורת אחת בשורה אחת — שומר בלי ריח אניס אינו שומר, ולא נוגעים בו.

ומה מחכה אחרי הגשם הראשון?

כל השפע הזה — הזרעים, התרמילים, צנצנת הסומאק והחרדל שמחכה על השיש — הוא בעצם הכנה. כי מתישהו, בעוד כמה שבועות, יבוא הגשם הראשון. ואז האדמה תתעורר, הירוקים יחזרו, והעונה שאני הכי אוהבת תתחיל מחדש. עד אז — ממלאים את המזווה, ומרימים את האף לשמיים.

שאלות ששואלים אותי

איך מוודאים שזה שומר ולא רוש עקוד?

ההבחנה המהימנה היא הריח — כל חלק בשומר, מהעלה ועד הזרע, מדיף ריח אניס חזק, ריח של ערק. משפשפים ומריחים: אין ריח אניס? לא נוגעים.

אילו צמחים מהרשימה מוגנים?

לאוג הבורסקאים יש שני בני דודים מדבריים — אוג מחומש ואוג קוצני — ושניהם מוגנים, אז קוטפים אך ורק אוג הבורסקאים. גם החרובים הפראיים מוגנים: אני אוספת רק מעצים נטועים או תרמילים שכבר נשרו לאדמה, ולעולם לא שוברת ענפים מעץ בר.

מה עושים עם זרעי החרדל הלבן?

אוספים את התרמילים כשהם כבר יבשים לגמרי על הצמח, היישר לתוך שקית. בבית מחכה פרויקט חורפי מענג — חרדל ביתי אמיתי, מהזרעים של השדה שלכם.

איך קוטפים סברס בלי להיפצע?

אך ורק עם מלקחיים וכפפות — לעולם לא בידיים חשופות, הקוצים הזעירים לא סולחים. הסברס נמצא כבר בזנב העונה, אז אלה השאריות המתוקות האחרונות על הצברים.

רוצים להכיר את הצמחים האלה בשטח, לא רק במסך?
בסיור אחד לומדים לזהות, לקטוף נכון ולבשל ממה שליקטנו.

לסיור ליקוט וארוחה בטבע »המדריך המלא לסיורי ליקוט

תפריט נגישות