מה כבר צומח בשדה?
עלים לבישול. החוביזה כבר גדולה ונדיבה, ואפשר לקטוף ממנה בלי לחשוש שנגמור אותה. הסרפד בשיא, והעולש נותן עלים מרירים ויפים לפשטידה. הסלקה מוציאה עלים בשרניים שמתבשלים כמו מנגולד, והגדילן עומד בשושנת עלים גדולה שממנה קולפים את ציר העלה. ואת הלוף אני מזכירה בזהירות: עלי חורף שאוכלים רק אחרי בישול ארוך מאוד, ובשום אופן לא טריים. מי שלא קרא את המדריך לא נוגע.
סלט וחמיצות. החמציץ מתחיל לפרוח בדצמבר, והגבעולים החמוצים שלו הם התיבול של החורף, בכמות של תיבול ולא של מנה. השינן עדיין פורח ונותן עלים לסלט. השומר מוציא עלים צעירים דקים כחוטים בטעם אניס. חרדל השדה מתחיל לפרוח, ויש כבר פרחים צהובים ראשונים לצד העלים החריפים, וצנון מצוי יפרח מסוף החודש בלבן-סגלגל. מלוח קיפח, כרגיל, כל השנה, נותן את המלח של הסלט.
זרעים ופירות. הבלוטים בשיא הנשירה, ודצמבר הוא החודש שבו אני ממלאת את המלאי לשנה. אוספים נשורת מהקרקע בלבד, משרים בקרים, מייבשים וטוחנים.
מה עוד לא, ומה כבר נגמר?
עוד לא: השיא של החמציץ יגיע רק בפברואר–מרץ, ומרבדי החרדל הצהובים המלאים גם הם עוד לפנינו. הצנון בקושי פותח פרחים ראשונים בסוף החודש. הגדילן עוד לא מוציא גבעול, ולכן עכשיו הוא רק עלים.
כבר נגמר: החרובים והינבוט, פירות הסתיו של נובמבר, ירדו מהרשימה. מי שלא אסף חרובים בזמן יחכה לסתיו הבא. גם הפריחה של השומר הסתיימה, ומה שנשאר ממנו עכשיו הוא העלים.
לאן יוצאים ומה לוקחים?
בדצמבר הכול קרוב לבית. שולי שדות ודרכי עפר נותנים חוביזה, גדילן, חרדל, צנון ועולש. שטחים מופרים ליד היישוב הם הבית של הסלקה. את החמציץ מוצאים בגינות, במטעים ובשולי דרכים בצפון ובמרכז, ואת השומר במקומות לחים, ליד נחלים ומעיינות ובשולי דרכים. חורש אלונים בשביל הבלוטים, וערוצי ואדיות וקרקעות מלוחות בשביל המלוח.
הציוד של דצמבר הוא ציוד של בוץ: נעליים סגורות, כפפות לסרפד ולגדילן, סכין קטנה לציר העלה, שקיות בד נפרדות לכל צמח, ושקית גדולה לבלוטים. הרשימה המלאה בציוד למלקטים. ומי שרוצה ללמוד את החורף בשטח, המועדים בסיורים הקרובים.
מה מבשלים מזה?
דצמבר הוא החודש שבו המטבח שלי מתמלא ירוק. מרק חוביזה ולביבות חוביזה מהעלים הגדולים, בורקיטס חוביזה לילדים, פסטו סרפד להקפיא לקיץ, ואורז עם עלי סלקה לארוחת ערב מהירה. את החמציץ אני מוסיפה בסוף לכל דבר שצריך חמיצות, ואת עלי השומר קוצצת על סלט. מי שמעז עם לוף, רק לפי תבשיל לוף וחמציצים, שלב אחרי שלב.
שאלות ששואלים אותי
אפשר כבר לאכול חמציץ בדצמבר?
כן, הוא מתחיל לפרוח בדצמבר וכל החלק העל-קרקעי אכיל: גבעולים, עלים ופרחים. אוכלים אותו כחמיצות ותיבול, לא כמנה עיקרית, בגלל החומצה האוקסלית.
איך מבדילים בין שומר לרוש עקוד?
לא לפי סימן אחד. שומר: עלים דקים כחוטים, ריח אניס ברור וגבעול חלק בלי כתמים. רוש: כתמים סגולים על הגבעול, עלים דמויי פטרוזיליה וריח לא נעים. כל ספק, לא קוטפים.
למה לוף רק מבושל ארוך?
כי הפגיעה של לוף טרי היא מכנית, מגבישים בצמח, והחום והבישול הממושך הם מה שמנטרל אותה. לכן אצלי לוף הולך רק לתבשיל ארוך, ואף פעם לא לסלט.
כמה חוביזה מותר לקחת מצמח אחד?
כמה עלים מכל צמח, ולעבור הלאה. בדצמבר יש שפע, וזו בדיוק הסיבה לא לרוקן צמח אחד אלא לפזר את הליקוט.
רוצים להכיר את הצמחים האלה בשטח, לא רק במסך?
בסיור אחד לומדים לזהות, לקטוף נכון ולבשל ממה שליקטנו.