דלג לתוכן הראשי

seemeknowme.com

.smkp{font-family:'Open Sans Hebrew Condensed','Alef Hebrew',sans-serif;line-height:1.75;font-size:17px;color:#3b434a}.smkp h2{color:#3b434a;font-size:26px;font-weight:800;margin:30px 0 10px}.smkp h2::after{content:"";display:block;width:48px;height:3px;background:#79a263;border-radius:2px;margin-top:6px}.smkp h3{color:#5f8a4b;font-size:20px;font-weight:800;margin:20px 0 6px}.smkp .smkp-lead{background:#f4f8ef;border-right:5px solid #79a263;border-radius:14px;padding:16px 18px;margin:4px 0 14px;font-size:18px}.smkp .smkp-safe{background:#fdf6ec;border:1.5px dashed #d9a441;border-radius:12px;padding:14px 17px;margin:16px 0}.smkp .smkp-safe b{color:#b07716}.smkp .smkp-cta{background:#eef4e8;border-radius:14px;padding:16px 18px;margin:22px 0 6px;text-align:center}.smkp .smkp-btn{display:inline-block;background:#79a263;color:#fff !important;font-weight:800;padding:11px 26px;border-radius:999px;text-decoration:none;margin:6px 4px}.smkp .smkp-btn:hover{background:#5f8a4b}.smkp a{color:#5f8a4b;font-weight:700}.smkp .hb-related{border-top:1.5px dashed #e3ecdb;margin-top:26px;padding-top:14px}.smkp .hb-related h3{margin-top:0}

ילדים הם המלקטים הטבעיים ביותר שאני מכירה. הם קרובים לקרקע, סקרנים בלי בושה, ואין להם שום בעיה לטעום עלה שנראה מוזר — אם הם ראו מבוגר עושה את זה קודם. הקושי היחיד הוא הקצב: מה שמרתק מבוגר במשך שעה, מרתק ילד במשך שבע דקות. אלה שבעת הכללים שהופכים את היום הזה למשהו שהם יזכרו.

1. כלל הביטחון קודם לכל השאר

לפני שיוצאים אומרים את זה בקול, ומחזירים על זה בשטח: אוספים כמה שרוצים — טועמים רק אחרי אישור. ילדים מקבלים כלל ברור בשמחה, במיוחד כשהוא נותן להם תפקיד.

2. סל לכל ילד

הסל האישי הופך אותם ממלווים לשותפים. שקית בד או סלסלה קטנה — וכל אחד אחראי על האוצר שלו.

3. מתחילים ממה שאפשר לאכול מיד

חמציץ חמצמץ, פרי בשל, עלה בעל טעם ברור — משהו שהתגובה אליו מיידית. ההצלחה הראשונה קונה לכם עוד חצי שעה של סבלנות.

4. הופכים את הזיהוי למשחק

"מי מוצא ראשון עלה עם שוליים משוננים?", "תמצאו לי שלושה צבעים של פרחים". ילדים לא רוצים שיעור — הם רוצים משימה. הידע נכנס דרך הדלת האחורית.

5. יוצאים קצר ומוקדם

שעה וחצי בבוקר עדיפה על שלוש שעות בצהריים. מסיימים כשעדיין כיף — ככה מבקשים לחזור.

6. מבשלים יחד את מה שאספנו

הרגע שבו הלקט הופך לצלחת הוא הרגע שבו הילד מתחבר. ילד שקטף בעצמו את העלים כמעט תמיד יטעם את התבשיל — גם ילד ש"לא אוכל ירוק".

7. מספרים סיפור, לא רק שם

לכל צמח יש סיפור: מי אכל אותו פעם, למה קוראים לו כך, מה עושים ממנו. השם נשכח, הסיפור נשאר — ואיתו גם הצמח. · סיור ליקוט לילדים

מה שחשוב שההורים ידעו: ילדים מכניסים דברים לפה מהר יותר משהם שואלים. לפני שיוצאים, כדאי להכיר את הצמחים שמהם מתרחקים — ולסמן אותם בשטח כ"נוגעים בעיניים בלבד". ההיכרות עם המסוכנים חשובה לא פחות מההיכרות עם הטעימים.

ואם רוצים שמישהי אחרת תוביל?

בסיורי המשפחות שלי הכול בנוי סביב הקצב הזה — משחקים, טעימות, בישול בשטח, וההורים סוף סוף יכולים גם הם להסתכל למעלה במקום לנהל.

שאלות ששואלים אותי

מה אומרים לילדים לפני שיוצאים לשטח?

את כלל הביטחון, בקול רם: אוספים כמה שרוצים — טועמים רק אחרי אישור. חוזרים עליו גם בשטח, וילדים מקבלים כלל ברור בשמחה, במיוחד כשהוא נותן להם תפקיד.

כמה זמן כדאי שליקוט עם ילדים יימשך?

קצר ומוקדם: שעה וחצי בבוקר עדיפה על שלוש שעות בצהריים. מסיימים כשעדיין כיף — ככה הם מבקשים לחזור.

הילד שלי לא אוכל ירוק — יש סיכוי שיטעם מהלקט?

דווקא כן. הרגע שבו הלקט הופך לצלחת הוא הרגע שבו הילד מתחבר, וילד שקטף בעצמו את העלים כמעט תמיד יטעם את התבשיל — גם ילד ש"לא אוכל ירוק". לכן מבשלים יחד את מה שאספנו.

רוצים להכיר את הצמחים האלה בשטח, לא רק במסך?
בסיור אחד לומדים לזהות, לקטוף נכון ולבשל ממה שליקטנו.

לסיור ליקוט וארוחה בטבע »המדריך המלא לסיורי ליקוט

תפריט נגישות