אוקטובר הוא חודש ההבטחה. האדמה עוד חמה מהקיץ, ואז מגיע היורה — ותוך ימים הכול משתנה: ריח האדמה הרטובה, הנבטים הראשונים, והתחושה הזאת שעונת הליקוט הגדולה מתחילה להתעורר.
בלוטים — הסופר-פוד שמתחת לעצים
עכשיו נושרים בלוטי אלון התבור — הגדולים והעדינים ביותר מבין האלונים שלנו. פעם חשבתי שזה יותר מדי עבודה, עד שצללתי פנימה וגיליתי חומר גלם מופלא. כתבתי על זה מדריך שלם — כולל למה בקוריאה עדיין מוכרים קמח בלוטים.
עוזרר — פירות דרך הלב
עץ העוזרר נותן עכשיו את פירותיו האדומים-כתומים — חמצמצים, עדינים, ומהאהובים עליי. הכינו מהם ריבה או פשוט טעמו בשטח:
ומי שרוצה להעמיק — יש לי מדריך מלא על העוזרר.
אחרי היורה — הנבטים הראשונים
שבועיים-שלושה אחרי הגשם הראשון מציצים כבר נבטי החלמית והעולש הראשונים. הם עוד קטנים — תנו להם לגדול; חודש קדימה והשדות יתמלאו ירוקים. הסבלנות של אוקטובר היא ההשקעה של דצמבר.
רוצים ללמוד לקרוא את הסתיו בשטח? בואו לסיור ליקוט.
שאלות ששואלים אותי
מה כבר אפשר ללקט באוקטובר?
עכשיו נושרים בלוטי אלון התבור — הגדולים והעדינים מבין האלונים שלנו — ועץ העוזרר נותן את פירותיו האדומים-כתומים. הירוקים עוד לפנינו: הנבטים הראשונים רק מציצים אחרי היורה.
כמה זמן אחרי הגשם הראשון מציצים הנבטים?
שבועיים-שלושה אחרי היורה כבר מציצים נבטי החלמית והעולש הראשונים. הם עוד קטנים, אז נותנים להם לגדול — חודש קדימה והשדות יתמלאו ירוקים. הסבלנות של אוקטובר היא ההשקעה של דצמבר.
בלוטים — זה לא יותר מדי עבודה?
גם אני חשבתי ככה פעם, עד שצללתי פנימה וגיליתי חומר גלם מופלא — בקוריאה עדיין מוכרים קמח בלוטים. כתבתי על זה מדריך שלם באתר.
מה עושים עם פירות העוזרר?
הפירות החמצמצים והעדינים האלה הם מהאהובים עליי. אפשר להכין מהם ריבה או פשוט לטעום בשטח, ולמי שרוצה להעמיק יש לי מדריך מלא על העוזרר.